אחד הדברים שהכי חשובים להורים זה התחושה שלילד שלנו יש ביטחון עצמי. יש הורים שמאמינים שבטחון עצמי הוא תכונת אופי, יש כאלה שיודעים שזו אינה תכונה מולדת ושהם כהורים יש להם חלק בבניית הבטחון העצמי אצל הילד.

האמת היא שכולנו נולדנו דף חלק עם צרכים בסיסיים מאוד וכן, גם בעיניי יש תכונות מסוימות, כישורים וטמפרמנט שהם מולדים אבל מה שמכריע בסוף הוא תפיסת העולם שהילד מגבש לעצמו וזה מתחיל בינקות וזה מתחיל אצל ההורים שלו.

אם אנחנו רוצים לבנות לילדינו בטחון פנימי חזק, להעצים אותם ולאפשר להם להתפתח בצורה כזו שתוביל אותם למימוש עצמי נכון, נצטרך ללמוד לשחרר ולסמוך, לאפשר להם מרחב התנסות ולאהוב אותם ללא תנאים בלי לוותר על הגבולות ועל הסמכות שלנו כהורים.

7 פעולות ביום שיעלו משמעותית את הבטחון העצמי אצל ילדיכם

1 לחשוב איפה אפשר לתת לילד להחליט בעצמו ולעודד את זה.

2 גילוי כבוד כלפי הרצון והמאמץ של הילד – שיקוף הקושי בלי הביקורת הפוגעת.

3 לתת לילד חוויה שמאמינים בו – להפנות את הקשב לחשיבה של הילד, לחפש יחד פתרונות בשיתוף פעולה, לא להעמיס בשאלות.

4 מטרת השבחים היא לעודד חזרה על פעולה חיובית. להשקיע מאמץ ולהבין שטעויות הן חלק מהלמידה – כשאנחנו מקבלים את הטעות שלנו כמבוגרים גם הילד לומד להיות סלחן כלפי עצמו.

5 נשתמש בביקורת מועילה שמכוונת להצלחה – מה אפשר ללמוד מהמצב או מהקושי במקום להדגיש את הכישלון והתסכול שמעורר התנגדות.

6 ילדים זקוקים ליחס חיובי כדי להתפתח – אהבה ללא תנאי, אישור תמידי, הכלה וגבולות.

7 שייכו תכונות להתנהגות במקום ישירות אל הילד – הנטייה הטבעית שלנו היא להכניס אנשים לתבניות, אפילו כשמדובר בילדים שלנו (היפראקטיבי, שובב, חמוץ, תחמן, מפונק, שקרן). לתמצת מהות של ילד למילה אחת הופכת את הילד למה שהגדרנו אותו כי אנחנו חוזרים שוב ושוב ומפסיקים לראות את יתר הדברים שקיימים בו. גם לקרוא לילד “מלך, נסיך, אלוף עולם, גבר” מתייג אותו בהגדרה מאוד צרה שמשפיעה על תפיסת העצמי שלו וגם על איך אנחנו תופסים אותו וכתוצאה מכך על הדרך בה נגיב אליו ונדבר איתו. הימנעו מתיוג של הילד לתכונה או התנהגות שתצמצם את עולמו.