חייגו עכשיו : 077-803-9867

מחויבות בזוגיות

תוכן עניינים

מאת: אסתי גולדפלד

א.מ.ת – אינטימיות, מחויבות ותשוקה – אלו הן שלושת הצלעות במשולש האהבה, שלושה רכיבים שחיוניים למערכת זוגית והופכים אותה לקשר אמת. איך ביסוס המחויבות מחזקת את הקשר הזוגי שלנו? אסתי גולדפלד מרצה בכירה במכללת עידן ההורות עם כל המידע

תאוריית "משולש האהבה" שהציג רוברט סטרנברג (בספרו "החץ של קופידון") מציגה שמונה סוגים שונים של זוגיות, המורכבים מאינטימיות, מחויבות ותשוקה -כל אחד בפני עצמו והשילובים השונים ביניהם, כאשר בבסיס "משולש אמת" זה נמצאת המחויבות.

זוגיות טובה מחייבת הזנה הדדית מתמדת, 

היא ממשיכה להתפתח עם השקעת משאבים של זמן, מרחב, עניין, מגע רגשי ופיזי, וקבלת מצבים של אי הסכמות ושונות – כל אלו מתקיימים תוך שמירה על כבוד, דאגה ומחויבות. 

רכיב מחויבות נשמע חיוור וחסר בלהט בהשוואה לתשוקה ולאינטימיות, אך בתקופות משבר המחויבות עומדת בבסיס הקשר – גם כשתשוקה דועכת והאינטימיות מתערערת – המחויבות שומרת על הקשר ומאפשרת להפוך סיכון לסיכוי. 

בתוך קשר זוגי שנוצר ממחויבות אדם חווה שלווה, אהבה, בטחון, אינטימיות, ידיעה פנימית של מהות החיבור.

התנהגות בני אדם משקפת את הצרכים שלהם, הבחירה בדרך מסוימת מתרגמת את הצורך שעולה בזמן נתון. 

בני אדם בהיותם יצורים חברתיים מכוונים לשני צרכים מנוגדים: 

צורך בהשתייכות וצורך בנפרדות. 

צורך בשייכות הוא צורך לחלוק חוויות עם הזולת, נגזרים ממנו צרכים כמו שיקוף, תוקף, כמיהה להיות חלק מקבוצה – זוגיות היא ביטוי מובהק לשייכות, מאידך קיים גם צורך בנפרדות – הגדרה עצמית של אדם, כישות עצמית ובלתי תלויה באחר. 

רובנו נמצאים על הרצף בין שייכות לנפרדות, זוגיות מיטבית נותנת מענה לצורך בשייכות, ומאידך מאפשרת ביטוי אותנטי ונפרדות.

אנשים שחוששים ממחויבות מטפחים את נבדלותם כמקור כוח והם מייחסים לשייכות משהו שעלול לאיים עליהם. 

הם כמהים לקשר מבוסס-שייכות ומחויבות, ועם זאת חוששים שהוא יגזול משהו מהם או שהקשר עתיד להסתיים בצער וכאב. מסיבה זו הם עסוקים במחיר שישלמו תמורת קשר מחייב – יהיה זה במחיר היבלעות עצמית, במחיר אכזבה וכאב -הוא תמיד יתקשר עם פחד ופגיעות, מהם רצוי להימנע.

בהימנעותם ממחויבות זוגית הם ידחו את תהליך הכניסה לזוגיות או את מיסוד היחסים בטיעונים שונים. 

אחרים יסתפקו בקשרים מזדמנים או שינהלו מערכת יחסים זוגית נטולת מחויבות שמאופיינת בחבלה בקשר או בסיכוי לפתח קשר (לא בהכרח באופן מודע), בנאמנות מועטה לקשר הזוגי, בביטויי דאגה מופחתים ובצמצום שיתוף ברגשות ובחוויות. במקומם יעדיפו להתרכז בתחומים אחרים (קריירה, עבודה, חברים) – אלו מהווים פתחי מילוט, שמטרתם הימנעות ממצבי קרבה ואינטימיות.

אנו נושאים עמנו ייצוגים לזוגיות,

ייצוגים אלו הם רשמים שצברנו – רצועות של חוויות ורגשות שנרכשו במהלך החיים, מרביתן קשורות בחוויות בילדות ובתהליך ההתבגרות, חשיפה לחוויות שהשאירו בנו חותם – אלו הופכות לעמדות, נרטיבים שאנו מספרים לעצמנו בהקשר של מה זו זוגיות? מה היא מחויבות? במה היא כרוכה? כך למשל ילד שראה את אימו מתמסרת לבית ולמשפחה ובוחרת לא לעבוד או ללמוד, יפרש את התנהגות אימו כוויתור עצמי והוא יקשר את המחויבות הזוגית כדבר שכרוך בוויתור על מימוש עצמי – הקרבה. רשמים אלו ישפיעו על העמדות שלו בהמשך ויתכן שגם על בחירת אופייה העתידי של הזוגיות וכן על מינוני המחויבות שלו בעתיד.


ביטויים של פחד והימנעות ממחויבות יכולים לנבוע מסיבות שונות, חלקם קשורים ברכיבים אישיותיים וחלקם קשורים בחוויות קודמות ובתנאים סביבתיים.

חלק נכבד מאנשים שחוששים ממחויבות מציגים תמונה של העדר בשלות. סיימון סינק הציג את דור המילניום כדור מפונק, מתקשה לקחת אחריות, חסר יוזמה ובעל תחושת מסוגלות דלה, באופן כללי הדורות הקודמים מייחסים לבני העשרה והעשרים אפיונים של בגרות לקויה. העידן הפוסט מודרניסטי שם את הדגש על הצרכים האישיים של האינדיבידואל ואת החיפוש המאסיבי אחר האושר האישי. 

הערכים הנגזרים מכך קשורים בהקשבה ודאגה לצרכים האישיים של הפרט, עיסוק מוגזם בעצמו ותחושה, שסוד-האושר הגדול טרם התגלה בפניו.

פיטר פן וזוגיות

בתרבות שמפארת את הנעורים זוכה פיטר פן למקום מכובד– ילד ניצחי שמסרב לגדול, נאחז בדפוסי התנהגות ילדותיים ונמנע מלהתחייב ולקחת אחריות, עסוק בנדודים ובחיפוש אחר התנסויות וריגושים ומצפה שהסביבה תקבל ותתמוך בסגנון חייו. 

בקרב חלק מ"בוגרי פיטר פן" חוסר במוטיבציה לגדול ולהתבגר נובע גם מכך שההתייחסות ההורית הייתה בעלת דפוסים מגוננים מדי, קבלה מוגזמת וגבולות מטושטשים. בהתנהגותם זו ההורים מנעו מהם להתמודד עם מצבי חיים משתנים (כישורי חיים), ועיכבו התפתחות דפוסים בוגרים.

ילדים נצחיים אלו מתקשים לקחת אחריות על מצבם, ולכן הם מייחסים את הקשיים שלהם לנסיבות חיצוניות (מוקד שליטה חיצוני), מאופיינים בהיעדר בגרות, אחריות-אישית, ראיית האחר – כל אלו הם רכיבים חשובים והכרחיים בבניית קשר זוגי יציב ואמיתי.

חשש ממחויבות זוגית יכול לנבוע ממשקעי ילדות וממודלים ליקויים של התקשרות עם הדמויות המשמעותיות הראשונות. 

היה זה ג'ון בולבי שטבע את המונח "התקשרות" ((attachment בהתייחסות לקשר הראשוני שתינוק יוצר עם האם (או מבוגר משמעותי אחר). 

קשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של התינוק בעתיד. 

אפיוני ההתקשרות שהתינוק מפתח ביחסיו עם מבוגר זה יהוו בסיס למודלים מנטליים שיעצבו את סגנון ההיקשרות שלו כבוגר עם הזולת לאורך כל חייו – אלו ישפיעו על יצירת קשרים רגשיים עמוקים וקשרים זוגיים בפרט. 

ילדים שחוו סגנונות התקשרות מנוכרים או בלתי-עקביים, עלולים להתקשות בבניית יחסים מבוססי רגש ולעיתים קרובות הקשרים הרגשיים יהיו לקויים, מצומצמים והתבססו על "החפצה". 

התקשרות מוקדמת זו לא הייתה יציבה ועקבית, ולא העניקה תחושה של ביטחון ,לעיתים הילדים הרגישו שההורים היו חסרים ולא נתנו מענה לצרכים הרגשיים שלהם. 

במקרים אלו הרגישו שנסיבות החיים מאלצים אותם להתגבר מהר מדי והם כמהים לקרבה וקשר , אך בו זמנית גם חוששים מהם משום שקרבה מקושרת גם בדחיה. אדם שחווה דחיה ינסה להימנע משחזור דחיה- הדרך הנכונה ביותר להימנע מדחייה נוספת היא הימנעות מקרבה. 

קושי באופן היכולת לסמוך על בן הזוג

אדם שחווה סגנון התקשרות זה יתקשה לתת אימון ויתקשה לסמוך על בן/בת הזוג לעיתים קרובות יהיה עסוק בעיקר בניסיון לשמר קשרים באמצעות טובות הנאה וביטויים חומריים ויחשוש שמא ידחה בכל עת, שלא יספק את אלו. 

הוא ישמר מיחסים זוגיים רגשיים ואינטנסיביים מתוך חשש להיחשף למצבים של קרבה, ובמצבים אלו אף ירגיש מאוים וחרד מהדחייה שעלולה לבוא בהמשך, הוא יטה יותר להימצא בקשר מבלי להתמסר רגשית או להיות מנותק. פחד מדחייה זה משתק אותו ומנהל את מערכות היחסים שלו. ("כל זמן שאני נראית טוב הוא רוצה אותי, כשאתבגר הוא לא ירצה אותי… זה קשר זמני ואין סיבה להתחייב").

חשש ממחויבות עלול להתפתח גם בקרב אנשים, שחוו חוויות של פגיעה מאנשים קרובים להם במהלך חייהם. כמו אלו שהוצגו בפסקה הקודמת, גם הם מקשרים את הקרבה, ההשתייכות והאינטימיות עם כאב ואיום. 

פגיעיות אלו נובעות מחוויות של הזנחה, ניצול או בגידה שהתרחשו גם בשלבים מאוחרים יותר, בילדות המאוחרת או בבגרות. 

נטישה ובגידה במערכת יחסים זוגית 

בנפשם של אנשים שחוו בגידה, נטישה או הזנחה קיים חשש שכל קרבה והתמסרות עלולה להסתיים במפח נפש, אובדן וכאב. כאב הבגידה או נטישה של אדם אהוב מלווה זמן רב ולעיתים קרובות נצרב בזיכרון. 

אדם שחווה נטישה ובגידה לעיתים קרובות בונה לעצמו ייצוג לפיו ביטויים של קרבה עלולים להסתיים בסכנה. במצבים אלו הוא יעשה הכל כדי לא לשחזר את החוויה הזו ומסיבה זו לעיתים קרובות נראה שאנשים שנפשם פצועה, יעדיפו להימנע מקרבה כדי למנוע שחזור של נטישה זו .( "כל הנשים בוגדניות, גם זו תעזוב אותי. למה לי להשקיע ולהתחייב?").

הפחד ממחויבות זוגית בגיל ההתבגרות

פחד ממחויבות עלול להתפתח בילדות המאוחרת, עם הכניסה לגיל ההתבגרות בניסיון של המתבגר לעצב לעצמו זהות נפרדת ויציבה. הדאגה וההתערבות של ההורים, שבילדות התקבלו בחיוב, עלולות להעיק על המתבגרים המנסים בשלב זה בחייהם להגדיר את זהותם העצמאית והעכשווית ולפיכך לעשות יותר ויותר דברים בדרכם. 

המתבגר חווה את החוקים והמגבלות, ההתעניינות והשאלות, כהוכחה לכך שהוריו אינם מכבדים אותו ועדיין רואים בו ילד קטן וחסר אונים, המתקשה בקבלת החלטות עצמאיות. בתקופה זו המתבגרים מנסים לקרא תיגר על הוריהם ובאמצעות התנגדות ומרדנות הם יגדירו לעצמם את עצמם כאדם מובחן. 

הורות חודרנית, תובענית לא מאפשרת התפתחות עצמית (ספרציה -אינדיבידואציה) ובמקרים אלו הפרט מקשר כל ביטוי של קרבה כאיום להיבלעות, חדירה פלשנית. 

סימנים של קרבה מיוצגים בעיניו כאיום על שלילת זהותו האישית, ניסיונות ליצור תלות רגשית, סחיטה רגשית ומניפולציות. מצבים של דאגה וקרבה מוצגים בעיניהם כתמרור אזהרה, האינטנסיביות של הרגשות הללו עלולה להבהיל אותם, ולהגביר אצלם את תחושת החרדה ואת החשש שלהם לאבד שליטה ואף את עצמם בתוך מערכת היחסים. 

במקרים קיצוניים הפרט עלול לפרש כל מבע של אינטימיות כאיום לאבוד עצמיותו והוא יגיב בדפוסים קיצוניים של היבדלות והתמכרות לחופש, תוך התרכזות והגנה על עצמו וצרכיו. 

פחד מהיבלעות והיטמעות בקשר זוגי מביא לאימוץ דפוסים של נבדלות. ("נשים לא נותנות לי ספייס, אני צריך להיות חופשי" או "הוא משתלט לי על החיים, חונק אותי").

כל אלו – סימנים של קרבה, שייכות ושותפות מיוצגים במוח כמקדמי דריכות, משום שהם מקושרים לפרט בזיכרונות שחובקים בתוכם חוויות מאיימות – פחד מהיבלעות, נטישה, דחיה ,והמשותף לכולם – כאב. המוח שלנו מורגל בהימנעות מכאב באמצעות מנגנוני הגנה ראשוניים. מנגנוני הגנה הם קבוצת תהליכים נפשיים שתפקידם להגן על הפרט ממצבים מאיימים, דפוסים הגנתיים אלו נחווים כיעילים לכאורה משום שהם מונעים פגיעות נוספת, אך בפועל הם מחלישים ומצמצמים את הפרט, משאירים אותו בעמדה תגובתית, בעלת התמודדות לקויה.

ביעוץ וטיפול ננסה להבין את מהות הקושי במחויבות. נצלול ונחקור את הרקע לקשיים במחויבות – אם הקשיים נובעים מניסיון להימנע מפגיעה – חשוב להיות מודע לכך. כל התנהגות מניעתית מקורה בניסיון לצמצם מצבים של פגיעות, ניסיון להימנע משחזור של כאב. אדם שמתנהל מתוך חשש ופחד אינו מתנהל באותנטיות, הוא עסוק בשמירה על עצמו ובהתגוננות מהאיום שרובץ עליו. 

יעוץ וטיפול יחשוף את הקולות הפנימיים של הפרט, את העמדות, ההנחות, הציפיות ובעיקר את קולות הפחד הלא מושמעים ועם זאת דומיננטיים מאוד בניווט ובקבלת ההחלטות. 

התערבות ייעוצית / טיפולית תסייע לפרט לנהל את פחדיו ממקום פרו-אקטיבי במקום להגיב להם או לאפשר להם לנהל אותו.

התערבות ייעוצית-זוגית תחשוף את הרגשות והצרכים שעומדים בבסיס ההתנהגות המניעתית של בן/בת הזוג הפוחד מהתחייבות. 

מתוך הבנת מהות הקושי, ההתערבות של היועץ הזוגי תכוון להרגיע את החששות והפחדים שעולים בחדר. 

זוגיות היא הזדמנות לייצר חוויות מתקנות, להשקיט פחדים, הזדמנות לרפא פצעי ילדות קודמים ובכך ההתערבות הזוגית תתמקד בהפיכת בן/בת הזוג למקור תמיכה, למקור להגנה וביטחון.

שיתוף באמצעות:

לשיחה עם אחד היועצים שלנו

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

לשיחה עם אחד היועצים שלנו

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

טיפוס של ספרים?
גם לך יש מה ללמוד!

"תנו לישון בשקט " הינו ספר הדרכה להקניית הרגלי שינה נכונים ובריאים לילדים בגילאים 0-6. הספר מאפשר להורים להתמודד עם אתר גידול ילדים בשלל הסוגיות והשאלות המתעוררות בשנים הראשונות לחיי הילד.