נעמה שלום,

בני בן השלוש מסרב ללכת לישון אם איני יושבת לידו ואוחזת את ידו עד לרגע בו הוא נרדם. זה
יכול להמשך שעה שלמה!
מה ניתן לעשות כדי לגרום לו לישון לבדו?

נעמה סבג שמש משיבה:

בנך דורש את נוכחותך ואת המגע הפיזי עמך מפני שאת מאפשרת לו. מבחינתו, ישיבתך לידו
היא חלק מטקס השינה עבורו. זהו הרגל שהתקבע ולכן הוא דורש זאת.
תפקידך כהורה בעל סמכות הוא להציב עבורו את הגבולות הנכונים ולהקנות לו הרגלי שינה,
הכוללים טקס שינה בריא ונכון לילד בגילו. טקס השינה כולל: אווירה נעימה ושקטה, ארוחת ערב,
מקלחת, הלבשה בחדר, שיחה קצרה על חוויות היום וסיפור.
כדי לערוך שינוי כזה חשוב לדעת שיהיו מספר ימים לא קלים לך ולבנך. כדאי להכין את הילד
לקראת השינוי. ברגישות רבה יש לדבר איתו על כך שהוא בוגר, עצמאי וכעת יישן לבדו, ללא
הנוכחות של אימו.
בנוסף לשיחה הישירה בנושא, נמחיז הצגה לילד ונספר סיפור ממנו יבין הילד מה הולך לקרות.
תהליך כזה חשוב שיעשה בצורה הדרגתית, בשלבים, על פי סגנון ההורות הקיים בביתכם תוך התחשבות בילד ובצרכיו.
כאשר הילד מוכן רגשית לשינוי, יהיה קל יותר לקבל ממנו את שיתוף הפעולה. אך אל תצפי להסכמה שלו באופן מיידי. בשלב ראשון של התהליך – היי נוכחת, אך אל תצרי שיחה ואף תמנעי ממגע. רק אחר כך תוכלי לצאת מהחדר או להתרחק פיזית עם הכיסא ולשבת בכניסה לחדר.
בהקניית הרגלים חדשים אני ממליצה ששני בני הזוג יהיו מעורבים, בעיקר לאור העובדה שהילד הורגל לישון בנוכחותך ספציפית. עם האב המצב יכול להיות שונה ופשוט יותר. הכנה רגשית לשינוי בשילוב עקביות והצבת גבולות יבואו לתוצאה המיוחלת. ברגע שהילד יבין שאתם כהורים שלמים עם התהליך, בטוחים בשינוי ומאמינים שייטיב עימו ועימכם, התהליך יהיה קל ומהיר יותר.
לא פירטת האם לאחרונה חווה בנך שינוי כלשהו, שגרם למצב הנוכחי, כמו מעבר דירה, או הולדת אח. האם זהו מצב אליו הוא מורגל מיום היוולדו? האם אתם מבלים מספיק זמן משותף במהלך היום או זו דרכו לפצות על חסרונך? או שמא קיים קושי בהצבת גבולות גם בתחומים נושאים והתוצאה מתבטאת באי רצון לשחרר אותך גם טרם לכתו לישון?

חשוב לעבוד על אסרטיביות מול הילד ולהשיג תוצאות.

כדי לשנות את המצב צריך קודם כל להחליט. שאטרסטוק

 ______________________________________________________________________

נעמה שלום,

בני בן השנה מתעורר שלוש פעמים בלילה. בפעמים בהן הוא מתעורר, הוא בוכה וצורח. בתחילה אני מנסה להרגיע אותו על הידיים אך משלא הועיל, אני פשוט מכינה לו בקבוק. מיד לאחר שתיית הבקבוק הוא חוזר לישון. עם הזמן למדתי למהול לו את הבקבוקים כסוג של פתרון. הוא גם ככה שמן, אפשר לומר… אני מתארת לעצמי שבגלל שבהתחלה לא התעקשתי, נוצר מצב בו הילד התרגל לאכול. אבל האם יכול להיות שזה גם רעב? הספק שהוא רעב והעייפות גורמים לי להכין בקבוק וכך, כולנו חוזרים לישון במהרה. אני מבינה שעשיתי טעות אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

נעמה סבג שמש משיבה:

לאור התיאור שלך, אני מניחה שנוצר פה גלגלהעייפות שלך יצרה את המצב, המצב יתקבע וכעת משעתק את העייפות.
גורמי התלות, כמו האכלה לילית שלא לצורך, מנציחים בדרך כלל את ההתעוררויות הבלתי פוסקות.
אני מבינה שהכל התחיל בגיל צעיר יותר, בו היה ספק אם הילד רעב. גם אנחנו, בעידן ההורות, מאמינים שכשיש ספק, יש לתת לילד לאכול. האכלה לילית תלויה בגיל הילד, במשקלו, באחוזון שלו, בהתפתחותו, ובהאכלה במהלך היום. חשוב להבין שילד בגיל שנה עם משקל תקין, האוכל מזון מוצק במהלך היום, נוסף לתחליב או ההנקה, אינו זקוק להאכלה לילית.
כדי לשנות את המצב צריך קודם כל להחליט! להחליט שרוצים לערוך שינוי והוא כרוך בנחישות, עקביות וסבלנות.
הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שהילד אוכל מספיק טוב במהלך היום. כמו כן, כדאי להגדיר מראש שתהיה האכלה סביב חצות ואחת נוספת לפנות בוקר. לא נוריד בבת אחת את כל הבקבוקים. לאחר שנשאר עם בקבוק אחד בשעת חצות, נוותר גם עליו. כדאי לדעת ששינוי כזה יצריך המון רגישות, הכלה, מגע, הרמה וכל מה שהילד יהיה זקוק לו, כדי לעזור לו לוותר על הרגל ההאכלה.
איננו יכולים ללמד ילד שפתרון לקושי הוא בקבוק. כאן גם מגיעה השאלה – האם גם במהלך היום הוא מקבל בקבוק כאשר הוא מתעקש? אם כן, יש לעבוד על אותה ההתנהגות גם במהלך היום. חשוב לזכור- ההתנהלות הלילית מושפעת ישירות מאירועי מהלך היום, הן מבחינת ההאכלה, השינה והצבת הגבולות. עבודה קשה לפנייך, אך בהחלט אפשרית. בהצלחה!

_______________________________________________________________________

נעמה שלום,

התינוקת שלנו כבר בת חצי שנה. עד עכשיו לא היה לנו לילה אחד של שינה רצופה. שירית קמה לאכול פעמיים בלילה, אבל הבעיה האמיתית היא שהמוצץ נופל מפיה 6-7 פעמים בלילה ואנו נאלצים לקום ולשים לה את המוצץ. עד גיל 4 חודשים קיבלתי את זה, אבל שירית גדלה. כיום היא מסוגלת לקחת את המוצץ במהלך היום בקלות רבה. ועדיין, בלילה, היא בוכה ואינה עושה זאת בעצמה. חשבנו שכשתלמד לקחת מוצץ המצב ישתפר. לא כך הדבר. בכל התעוררות, אני קמה, שמה לה מוצץ ושתינו מיד חוזרות לישון. כאשר המוצץ אינו מספק אותה והיא עדיין בוכה, אני מניקה אותה. מה ניתן לעשות כדי לישון קצת? האם זה נורמלי?

נעמה סבג-שמש משיבה:

שלום לך,
משתמע מדברייך שבתך זקוקה למציצה בשנתה ומתקשה לחזור לישון כאשר אינה מקבלת מענה כזה.
שירית היא בת חצי שנה. מגיל חמישה חודשים מרבית התינוקות מסוגלים להושיט את ידם לחפץ ולשים אותו בפיהם, אך יש כאלו העושים זאת בקלות במהלך היום ונמנעים מכך בלילה. עקב כך,?
נאלצים ההורים לגשת ולשים בפי התינוק את המוצץ בכל התעוררות. זה בדיוק המצב אותו את מתארת.
את היכולת לשים מוצץ בפה, עלינו לתרגל עם התינוק במהלך היום ולעשות זאת בכמה שלבים:
ראשית, שימי גם ביום וגם בלילה את המוצץ בידה של שירית וכווני את ידה לפיה. בשלב השני,
שימי את המוצץ לידה. בהמשך היא תהיה מסוגל לבדה לשים את המוצץ בפיה. בשלב הבא: פזרי
מספר רב של מוצצים במיטה, כדי לא להקשות עליה למצוא את המוצץ. במקביל לכך, חשוב שבכל התעוררות, תנסי להרגיע את שירית עם לחישות ומגע ואל תתני לה מיד את המוצץ. כדי ששירית לא תהיה תלויה במוצץ, חשוב ללמד אותה להירגע גם בדרכים אחרות.

יכול גם לעניין אותך: מאמרים מקצועיים בנושא סמכות הורית