מאת: נעמה סבג שמש
כל ילד הוא יחיד ומיוחד במינו. כשאנו יוצרים תא משפחתי נוצר הקשר בין האחים, קשר אשר מורכב ומושפע מהרבה גורמים – חיצוניים ומשפחתיים. עידן ההורות במאמר חדש עם כלים לאחידות משפחתית והתמודדות נכונה בסיטואציות.
במשפחות מעין אלה תשמע הו
בכל בית, לכל הורה, מערכת היחסים בין האחים הינה ערך נעלה.
במשפחות מעין אלה תשמע הורים מסננים לעבר ילדיהם: "לא משנה מה קורה ביניכם, זה אח שלך, אסור לך להתייחס אליו כך". הילדים יפנימו זאת וישמעו זאת מגיל אפס ועד בכלל.
אז נכון – אחים לא בוחרים, וגם כאשר קיים שוני גדול בין השניים, זה לא עילה לניתוק קשר, ולו הבסיסי ביותר.
מה המקום שלנו כהורים בתפקיד זה? האם יש להתנהלותנו השפעה?
חשוב לדעת שלנו ישנה השפעה ניכרת על הקשר בין האחים. תפקידנו אינו נמדד רק באמרות ובסיסמאות אלא גם בהתנהלות נכונה בפועל.
תחרותיות בין אחים היא בעיה שכיחה ובולטת בבתים רבים. לעתים, אנו כהורים מלבים את אש התחרות בלי להתכוון לכך. הדבר מתבטא בפרטים הקטנים: כשאת רוצה ששניהם יתלבשו בזריזות, את יוצרת מתח באומרך: "בואו נראה מי מסיים להתלבש ראשון". זו כבר תחילתה של תחרות.
הפערים שאנו יוצרים מתבטאים גם בהכרזות השונות על ילדינו בשיחות עם מכרים: "הגדול מבריק בלימודים, אבל הקטן ספורטאי מצטיין".
הערה כזאת פותחת פערים, יוצרת תחרותיות ואף מקבעת ומשעתקת את הילד במעמדו. הילד אפילו לא ינסה להיות טוב ולהתמקצע בדבר האחר כי הלא אחיו הוא הטוב בתחום.
מדוע אנו משתמשים במילה "אבל"? למה אנו צריכים לספר על כישורי האחד תוך השוואה ופירוט כישורי האחר?
חשוב שנדע שאפשר ונכון לשבח את אחד הילדים מבלי להזכיר את האחר. כך אנו נלמד אותם, שקיום האחד אינו מהווה איום על אחיו. לעומת הדעה הרווחת, דווקא זו הדרך להפחית את הקנאה.
כהורים, אנו צריכים להימנע מ"כריתת ברית" עם אחד הילדים ולבקש ממנו להסתיר דבר מה מאחיו. "אני אתן לך אבל אל תספר לו". זוהי טעות שתיצור תחרות ביניהם ואף חוסר אמון כלפייך.
סיטואציה מוכרת להורים היא סיטואציה בה הם "עומדים למשפט" ומואשמים על ידי אחד הילדים שהם אוהבים את האחר יותר. לרוב נשמע אותם עונים: "אנחנו אוהבים את שניכם אותו הדבר".
אין להתייחס לאהבה כלפי ילדיכם כדבר בר השוואה. כל השוואה, חיובית או שלילית, אינה נכונה.
כל ילד הוא יחיד ומיוחד עבורכם, כל אחד מילדיכם הוא אושר עילאי אחר, שונה וכמובן שאת שניהם אתם אוהבים. אין מקום להשוואה כי אהבה היא דבר מיוחד, אחר, ולכן אנו אוהבים כל אחד בצורה שונה, מיוחדת לו. הם אינם אותו הדבר וכך גם הרגשות אליהם.
כדי להפגין אהבה אישית, פרטנית, חשוב מידי פעם לבלות פרקי זמן רק עם אחד הילדים ולעשות יחד את מה שמיוחד לו, מה שהוא אוהב במיוחד. הרי כל ילד הוא שונה, עם מאפיינים מיוחדים ותחביבים אחרים.
כאנשים בוגרים אנו יודעים שברוב המקרים, גם אם תגור במרחק אלפי קילומטרים מאחיך, וגם אם לא תדבר איתם, עדיין תהיה להם השפעה ניכרת על חייך, על מי שאתה. בשל כך, זהו צורך לדעת מהו מקומנו כהורים במערכת יחסים משמעותית זו : לאהוב ולזכור כי כל אחד מהם הוא יחיד ומיוחד
רים מסננים לעבר ילדיהם: "לא משנה מה קורה ביניכם, זה אח שלך, אסור לך להתייחס אליו כך". הילדים יפנימו זאת וישמעו זאת מגיל אפס ועד בכלל.
אז נכון- אחים לא בוחרים, וגם כאשר קיים שוני גדול בין השניים, זה לא עילה לניתוק קשר, ולו הבסיסי ביותר.
מה המקום שלנו כהורים בתפקיד זה? האם יש להתנהלותנו השפעה?
חשוב לדעת שלנו ישנה השפעה ניכרת על הקשר בין האחים. תפקידנו אינו נמדד רק באמרות ובסיסמאות אלא גם בהתנהלות נכונה בפועל.
תחרותיות בין אחים היא בעיה שכיחה ובולטת בבתים רבים. לעתים, אנו כהורים מלבים את אש התחרות בלי להתכוון לכך. הדבר מתבטא בפרטים הקטנים: כשאת רוצה ששניהם יתלבשו בזריזות, את יוצרת מתח באומרך: "בואו נראה מי מסיים להתלבש ראשון". זו כבר תחילתה של תחרות.
הפערים שאנו יוצרים מתבטאים גם בהכרזות השונות על ילדינו בשיחות עם מכרים: "הגדול מבריק בלימודים, אבל הקטן ספורטאי מצטיין".
הערה כזאת פותחת פערים, יוצרת תחרותיות ואף מקבעת ומשעתקת את הילד במעמדו. הילד אפילו לא ינסה להיות טוב ולהתמקצע בדבר האחר כי הלא אחיו הוא הטוב בתחום.
מדוע אנו משתמשים במילה "אבל"? למה אנו צריכים לספר על כישורי האחד תוך השוואה ופירוט כישורי האחר?
חשוב שנדע שאפשר ונכון לשבח את אחד הילדים מבלי להזכיר את האחר. כך אנו נלמד אותם, שקיום האחד אינו מהווה איום על אחיו. לעומת הדעה הרווחת, דווקא זו הדרך להפחית את הקנאה.
כהורים, אנו צריכים להימנע מ"כריתת ברית" עם אחד הילדים ולבקש ממנו להסתיר דבר מה מאחיו. "אני אתן לך אבל אל תספר לו". זוהי טעות שתיצור תחרות ביניהם ואף חוסר אמון כלפייך.
סיטואציה מוכרת להורים היא סיטואציה בה הם "עומדים למשפט" ומואשמים על ידי אחד הילדים שהם אוהבים את האחר יותר. לרוב נשמע אותם עונים: "אנחנו אוהבים את שניכם אותו הדבר".
אין להתייחס לאהבה כלפי ילדיכם כדבר בר השוואה. כל השוואה, חיובית או שלילית, אינה נכונה.
כל ילד הוא יחיד ומיוחד עבורכם, כל אחד מילדיכם הוא אושר עילאי אחר, שונה וכמובן שאת שניהם אתם אוהבים. אין מקום להשוואה כי אהבה היא דבר מיוחד, אחר, ולכן אנו אוהבים כל אחד בצורה שונה, מיוחדת לו. הם אינם אותו הדבר וכך גם הרגשות אליהם.
כדי להפגין אהבה אישית, פרטנית, חשוב מידי פעם לבלות פרקי זמן רק עם אחד הילדים ולעשות יחד את מה שמיוחד לו, מה שהוא אוהב במיוחד. הרי כל ילד הוא שונה, עם מאפיינים מיוחדים ותחביבים אחרים.
כאנשים בוגרים אנו יודעים שברוב המקרים, גם אם תגור במרחק אלפי קילומטרים מאחיך, וגם אם לא תדבר איתם, עדיין תהיה להם השפעה ניכרת על חייך, על מי שאתה.
בשל כך, זהו צורך לדעת מהו מקומנו כהורים במערכת יחסים משמעותית זו.
לאהוב ולזכור כי כל אחד מהם הוא יחיד ומיוחד
שיתוף באמצעות:
כל הזכויות שמורות למכללת עידן ההורות
"תנו לישון בשקט " הינו ספר הדרכה להקניית הרגלי שינה נכונים ובריאים לילדים בגילאים 0-6. הספר מאפשר להורים להתמודד עם אתר גידול ילדים בשלל הסוגיות והשאלות המתעוררות בשנים הראשונות לחיי הילד.
