מאת: שחף בן שלום
נסו לחזור מילה במילה על דברי בן/בת שיחכם – ותגלו דברים נפלאים. שחף בן שלום משתף את הסוד המהותי של הטיפול – הקשבה אמיתית ומשמעותית. אל תפספסו!
כיועץ חינוכי וכמטפל משפחתי צברתי 'שעות טיסה' רבות בחדר הטיפול. כאן בחדר ישבתי מול עשרות ואף מאות נערות ונערים, גברים, נשים, זוגות ומשפחות.
ועם הזמן למדתי והבנתי את הסוד המהותי של הטיפול, שהוא גם המרכיב המרכזי של כל דו-שיח מוצלח: הקשבה. הקשבה אמיתית ומשמעותית. ואם תרשו לי: בעיקר הקשבה צנועה.
בחדר הטיפול אני פוגש לעתים קרובות בני זוג שהנוהגים לריב זה עם זה בלהט רב, אך ללא כל הקשבה הדדית. לכל אחד מהם חשוב מאוד להשמיע את עצמו, את כעסו וכאבו, אך איש מהם אינו מקשיב לבן זוגו.
כל צד שומע את הצעקות, נעלב מדברים קשים המוטחים בו, ומתבצר בעמדתו, אך אוטם את אוזניו ולבו לזעקות ולמצוקות של האחר. אחת המשימות הראשונות והעיקריות שלי, כמטפל זוגי ומשפחתי, היא ללמד את בני הזוג להקשיב זה לזו וזו לזה, וגם להדריך הורים כיצד להקשיב לילדיהם.
הקשבה, בעיניי, היא מצב שבו אדם מצליח לשים בצד את עצמו, את רגשותיו, את מחשבותיו, ולהתרכז באמת ובתמים בדבריו של האדם האחר המדבר אליו.
הקשבה נכונה שכזאת מבוססת על צניעות – על ההנחה וההבנה שהדובר הוא אדם שונה, החי בעולם אישי משלו, וצופה בו במשקפיים ייחודיים רק לו. והמקשיב, מצדו, שואף בכנות להיכנס לעולם של בן/בת שיחו, ולהבינו לעומקו.
כשאני מקשיב לזולתי – למטופל/ת, לזוגתי, לילדיי או לא לכל אדם אחר – אני עושה מאמץ גדול להאזין בקשב רב לדבריו/ה – ממש כאילו אני עומד להיבחן עליהם…
ובהמשך אני אכן בוחן את עצמי, ובודק באיזו מידה אני זוכר ואף מבין את הדברים שנאמרו לי. ואף על פי שעולות בי תגובות, מחשבות ותחושות שונות (ולפעמים עזות ביותר) למשמע הדברים, אני מאחסן אותן במגירה נפרדת – על מנת להתבונן בהן ולהביע אותן במועד מאוחר יותר.
שלב ההקשבה מוקדש כולו למילים ולרגשות של בן/בת שיחי. אם דבר מה אינו ברור לי, אני נמנע מלשער השערות, לנחש או ולדמיין תשובות משלי; במקום זאת אני שואל שאלות, ומקשיב היטב לתשובות – והכל במטרה להבין טוב יותר את עולמו/ה של הדובר/ת.
אין ספק שהקשבה היא אתגר גדול – לא קל לנו להעניק את הבמה כולה לאחר, ולכבוש לעת עתה את הרגשות הגואים בתוכנו – אך היא מהווה תשתית חיונית לכל מערכת יחסים טובה ובריאה.
יתרה מכך: לשמחתי גיליתי שבאמצעות הקשבה טובה ניתן לקבל רשות כניסה לעולמו הפנימי והאינטימי ביותר של כל אדם.
ההקשבה היא כוח עצום, וחובה עלינו – כמטפלים, כבני זוג, כהורים, כבני אדם – לעשות בה שימוש חיובי, בתבונה, בצניעות ובכבוד.
לעתים קרובות שואלים אותי: "בזמן שאני מקשיב, מה אני אמור לעשות עם הדברים שאני חושב ומרגיש? האם אסור לי להשמיע את קולי?" תשובתי היא שבדו-שיח משמעותי, נכון ובונה (גם אם מדובר במריבה), על שני הצדדים להשמיע את קולם ולומר את אשר על לבם – אך חשוב שיהיה זה בעיתוי הנכון.
מהלך הדברים הראוי לדעתי (לצורך הפשטות אציג את המקשיב בלשון זכר ואת הדוברת כבת זוגו; מובן שהדברים נכונים גם בהיפוך תפקידים, או בין כל בני שיח) :
המקשיב ימתין עד שבת זוגו תסיים את דבריה.
המקשיב ישאל אם הבין נכון את כל הפרטים, העמדות והרגשות שהביעה בת זוגו.
המקשיב ישאל את בת זוגו אם היא פנויה כעת להקשיב לדברים שיש לו לומר.
כשבת הזוג פנויה להקשיב הקשבה משמעותית, יביע בן הזוג את מחשבותיו ורגשותיו בפניה.
מצבים נוספים שעשויים להתעורר במהלך השיחה:
אם המקשיב רוצה להביע דעה תוך כדי דבריה של בת זוגו, עליו לבקש ממנה רשות. אם תינתן הרשות, יאמר את דעתו; אם לא, יטמין את דבריו לעת עתה במגירה, ויאמר אותם בזמן המתאים.
אם בת הזוג שואלת את המקשיב לדעתו בנושא מסוים, מוטב שלא יגיב מיד. עדיף שיברר קודם את הדברים לפרטיהם, ואחר כך ישאל אם היא עדיין זקוקה לדעתו.
חשוב לציין שזהו 'מתכון' לשיחות חשובות ומשמעותיות, אך מובן שלא כל שיחת חולין בין בני זוג חייבת להתנהל בדרך זו.
אם אתם מבקשים ללמוד כיצד להקשיב, מומלץ לתרגל זאת קודם כל מול אדם קרוב – אך לא קרוב מדי; אדם שלא יציף בכם מיד משקעים ורגשות סוערים, ועם זאת תרגישו נוח לשוחח איתו. במילים אחרות, אל תתחילו מיד בתרגול מול בן/בת הזוג, או מול בן משפחה או אדם אחר שהקשר עמו טעון.
בשלב הראשון תרגלו הקשבה עם האדם שבחרתם במשך חמש דקות ביום. תחילה תרגלו את כושר הזיכרון: הקשיבו לכמה משפטים, ואחר כך נסו לחזור על המילים שאמר – כן, ממש 'כמו תוכי'…
נסו, ואני מבטיח לכם, על סמך חוויות מדהימות שצברתי בעצמי ושמעתי ממטופליי במשך שנים:
כשתקשיבו לאחרים, יקרו לכם דברים נפלאים!
שיתוף באמצעות:
כל הזכויות שמורות למכללת עידן ההורות
"תנו לישון בשקט " הינו ספר הדרכה להקניית הרגלי שינה נכונים ובריאים לילדים בגילאים 0-6. הספר מאפשר להורים להתמודד עם אתר גידול ילדים בשלל הסוגיות והשאלות המתעוררות בשנים הראשונות לחיי הילד.
