רשמים מהמפגש הראשון בהשתלמות שפת הגוף עם שי יונגרמן
להתחיל להקשיב – לא רק לאחרים, אלא גם לעצמנו
השתלמות שפת הגוף שנפתחה לאחרונה במכללת סאבטקסט מביאה איתה הבטחה ללמידה חווייתית, מרתקת ורלוונטית – לאנשי מקצוע בתחומי ההדרכה, ההוראה, הייעוץ והטיפול, וגם לכל מי שמעוניין לשפר את כישורי התקשורת והמודעות האישית שלו. כבר במפגש הראשון הוכיח שי יונגרמן, מרצה בכיר ומומחה לשפת גוף, שזו לא סתם השתלמות, אלא מסע פנימי וחיצוני כאחד. מסע שבו אנחנו לומדים להסתכל אחרת – גם על עצמנו, גם על הסובבים אותנו, ובעיקר – על האופן שבו אנחנו מתקשרים עם העולם.
הקשבה דרך המסך – שפת גוף גם בזום
אחד הנושאים המפתיעים במפגש הראשון היה ההתייחסות למרחב הדיגיטלי. בעידן של פגישות בזום ומפגשים היברידיים, נדמה היה ששפת הגוף מאבדת מכוחה. אך יונגרמן מבהיר: גם דרך המסך, הגוף "מדבר" – והרבה. איך אנחנו יושבים מול המצלמה, האם אנחנו שומרים על קשר עין, מה מביעות תנועות הידיים או תנוחות הגוף – כל אלו משדרים מסרים לא פחות מהדברים שאנחנו אומרים בקול. גם תגובה דרך צ'אט, חיוך קטן או הבעת פנים רגעית – הם חלק ממארג מורכב של תקשורת בלתי מילולית.
תרגיל פשוט – שיעור לחיים
כחלק מהמפגש הראשון, המשתתפים התבקשו להתחלק לזוגות ולמצוא שלושה דברים משותפים. לכאורה, תרגיל פשוט שנועד "לשבור את הקרח". אך מאחורי הפשטות מסתתר שיעור עמוק: תוך כדי חיפוש הדברים המשותפים, מתעוררים רגשות – לחץ, סקרנות, אי נוחות ולעיתים גם שמחה. הגוף מגיב בהתאם – תנועות ידיים, גבות מורמות, מבט בוחן, חיוך מאולץ או אותנטי. התרגיל מאפשר למשתתפים לחוות את שפת הגוף בזמן אמת – בגוף ראשון – ולהתחיל לזהות מה קורה להם עצמם במצבים חברתיים.
93% מהמסר לא נאמר במילים
אחד הנתונים הבולטים שהובאו במפגש מתייחס להרכב המסרים שאנו מעבירים לאחרים: רק 7% מהמסר שלנו מועבר במילים עצמן. 38% נוספים הם בטון הדיבור, האינטונציה, הקצב והווליום. ואילו לא פחות מ־55% מהמסר מועבר באמצעות שפת הגוף – הבעות פנים, תנועות, יציבה, מרחק פיזי, קשר עין ועוד. הנתון הזה משנה את כללי המשחק: אם אנחנו רוצים לתקשר באופן אפקטיבי, להבין ולהיות מובנים – עלינו להתחיל לשים לב הרבה יותר למה שאנחנו משדרים, ולא רק למה שאנחנו אומרים.
כלל הזהב – לא לפרש, אלא להקשיב
בלב הגישה של יונגרמן עומד כלל הזהב בשפת הגוף: אין משמעות אחת לכל תנועה. תנועת גוף אחת – כמו שילוב ידיים, הסמקה או הרמת גבה – אינה מלמדת לבדה על כוונה או רגש. יש להתבונן ברצף של תנועות, בקונטקסט, ובהתאמה בין מילים לגוף. רק כך אפשר לגבש הבנה אמיתית של מה שמתרחש אצל האדם שמולנו. הגישה הזו מזמינה ענווה, סבלנות ומודעות – היא מרחיקה אותנו משיפוטיות ומקרבת אותנו להבנה אמפתית יותר של האחר.
להקשיב בין השורות – ולקרוא בין התנועות
המרצה שוזר לאורך כל ההשתלמות דוגמאות מעולמות מגוונים: פרשנות לתיאורים מקראיים, פרסומות מוכרות, שפת גוף של דמויות קולנועיות, ניתוח הופעות תקשורתיות של פוליטיקאים – הכל משמש להמחשה, להעשרה ולהבנה של עומק התחום. מעבר ללמידה הקוגניטיבית, השיעור נוגע גם במקום רגשי: המשתתפים חווים, משתתפים, מקשיבים, צוחקים ובעיקר – מתחילים להסתכל אחרת על עצמם.
לא רק "לקרוא אנשים" – אלא להתחבר מחדש
רבים מהמשתתפים מגיעים עם מטרה ברורה: לשפר את היכולת להבין אחרים – מטופלים, תלמידים, בני זוג, קולגות. אבל כבר מהרגע הראשון מתברר שהלמידה מתחילה קודם כל מהבית – כלומר, מהגוף שלנו. הקורס מציע נקודת פתיחה חדשה: לא רק לדעת יותר, אלא להרגיש יותר. להיות נוכחים, מודעים, ולהפוך את שפת הגוף מכלי ניתוח – לכלי של חיבור.