אשמח לשתף בפנייה של זוג הורים בנוגע לבנם, תבור (שם בדוי), בן ארבע וחצי.
סיבת הפנייה: תבור מתעורר במהלך הלילה ואינו מוכן להמשיך לישון במיטתו אלא במיטת ההורים. לטענתם, תבור אומר שטוב לו יותר לישון איתם. לכאורה, במהלך היום "הכול" מתנהל כשורה.
שיערתי שעצם הגעתם אליי להדרכה מצביעה על אכפתיות, אהבה ודאגה לילדם, לצד תחושת חוסר אונים במתן מענה למצב שמתחיל להתקבע ואף מקשה עליהם.
לאחר בירור בעזרת שאלון עליו נדרשו ההורים לענות, התרשמתי שאולי הילד משווע ל"זמן אבא/אמא"? אולי הוא מבטא זאת בלילה, כשאבא ואמא עייפים ואין להם כוח לסרב לדרישותיו? או שמא הם כל כך רגישים לרצונותיו והעדפותיו, עד שבזמן שהם איתו הם מוכנים לתת לו עולם ומלואו?
שני ההורים עסוקים בפיתוח קריירה, תשלום משכנתא, ניהול בית וחיים אישיים.
כמובן, שאין פתרון קסם ואין נוסחה אחידה למענה. יש צורך בהנחיה וליווי להורים, וגישת האינטליגנציה הרגשית מציעה כלים מדהימים ומותאמים לכך.
במהלך ההדרכה איתי, ההורים למדו לגבש ולבנות שגרה לפני שלב השינה, מעין טקס קבוע מראש. הם הבינו את חשיבות השמירה על עקביות בטקס ואת המסר הברור שעליהם להעביר לתבור – וכיצד לעשות זאת. הם למדו כיצד לשבח את תבור בצורה נכונה על התנהגותו, ובכך לחזק את תחושת הביטחון העצמי שלו. לא פחות חשוב מכך, הם מצאו דרכים לשלב זמן איכות עם תבור המתוק בתוך שגרת יומם העמוסה, כדי שיזכה בזמן אבא/אמא במהלך היום ולא ידרוש זאת באמצע הלילה.
תהליך הליווי הוביל אותם לתובנות משמעותיות:
בגידול ילדים אין "נוסחאות" ואין "פלסטרים". יש צורך במודעות עצמית ובמודעות לצרכים של הילד, לצד עקביות והתמדה – וכמובן, אהבה 😊.
בעקבות תהליך הליווי, הקשר והתקשורת בין ההורים לבין תבור עלו על מסלול חיובי ומקדם. הליווי הצמוד, תוך גילוי אמפתיה והכלה לקשיים ולתסכול שחוו כהורים, יחד עם הכלים שקיבלו במהלך התהליך, הובילו לא רק לפתרון הבעיה אלא גם לתובנות רחבות ומשמעותיות בהורות ואף בזוגיות.
ללא ספק, מקצועיות שמלווה בסיפוק אישי 😊.