מאת: אפרת לאון
"הוא קם בבוקר ולא מפסיק לדבר", מספרים הורים, "לפעמים השאלות שלו מביכות אותנו ואת הסביבה, ולפעמים פשוט מעייפות". "היא בת 12, היא מבריקה, היא מלאה בידע שאנחנו לא יודעים מאיפה היא אספה. ועדיין – היא מצליחה לנהל עם אחותה בת ה-8 ויכוחים ברמה כל כך נמוכה. זה כאילו באותו רגע היא משאירה את המוח בחוץ".
האתגרים בהורות לילדים מחוננים – מאמר מאת ד"ר אפרת לאון :
מיהו ילד מחונן? – רקע והגדרה
ילדים מחוננים הם עולם מרתק, מורכב, מאתגר ומסקרן. מחוננות הוגדרה על ידי הווארד גארדנר בשנת 1983 כ"ריבוי אינטליגנציות". לפי תפיסתו המחוננות היא יכולת גבוהה מעל הממוצע בצורה חריגה במגוון רב של תחומים. הוא הגדיר שמונה אינטליגנציות כלליות ובניהן: מתמטית, שפתית, מרחבית, מוזיקלית, תוך אישית, בין אישית ועוד. לפי גארדנר למחוננים יכולת G – שילוב של יכולות בתחומים רבים.
ג'וזף ראנזולי הגדיר בשנת 1977 מחוננות כשילוב של 3 יכולות: יכולת אינטליגנטית גבוהה, יצירתיות ויכולת התמדה. השילוב של שלושת יכולות אלו יאפשרו לילד המחונן את היכולת האמתית להגיע להצלחה ולרמה ייחודית בחיים. דו"ח מרלנד מתחילת שנות ה-90 כבר מסתמך על מבחנים, ומגדיר מחונן מוגדר כבעל IQ מעל 130 או 5% עליונים באוכלוסייה. במחקרים אחרים הוגדרו מחוננים כבעלי יכולת אנושית, הבאה לידי ביטוי באינטליגנציה גבוהה המצויה בשיעור של אחוז אחד או שניים בקרב אוכלוסיית הילדים.
ברור כי מושג המחוננות יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום. כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה (לנדאו, 1990, זיו, תש"ן ודויד, 1997). מתוך תפיסה זו הרבה מההנחות שנתאר כאן אכן מתאימות לתלמידים שאובחנו כמחוננים בתהליך האבחון של מערכת החינוך והאגף למחוננים, אך יכולות לאבחן גם ילדים שלא אובחנו ככאלה. חשוב לומר כבר פה שהתהליכים והקשיים המאפיינים מחוננים נכונים לחלק גדול מהם, אך לא לכולם.
ילדים מחוננים – מאפיינים ייחודיים
לתלמידים מחוננים מאפיינים ייחודיים, המייצרים עבורם חוויות הצלחה לצד אתגרים. הם מדברים מוקדם, מהר, ללא שגיאות, בשפה גבוהה, והרבה. זה נפלא ומעורר הערצה בגיל צעיר, בהמשך הפער מהחברה מייצר לעיתים קושי בשיח. מחוננים הם סקרנים, מבינים מהר, מסוגלים לבצע השלכה והסקת מסקנות – מה שגורם להם להבין מהר בשיעור, אך גם לשאול שאלות שמושכות את המורה לכיוונים לא מתוכננים, ובמקביל הם משתעממים בזמן שהמורה מסביר לשאר הכתה שוב ושוב.
מחוננים הם בעלי חוש הומור, ציניות, ויכולת למניפולציות מילוליות בגיל צעיר. זה כמובן מצחיק מאוד את חבריהם המחוננים ואת עצמם, אך יכול להיות לא מובן ואף פוגעני בעייני הסביבה. הם מגיעים להישגים אקדמיים ללא מאמץ – זה כמובן כיף, אך אין דרך ללמוד על מאמץ והתמדה אם לא מתאמצים.
חוסר קשב וחוסר סבלנות – הפערים הקוגניטיביים ליכולות חברתיות ורגשיות:
מחוננים רבים נוטים לספר סיפור עם כל הפרטים, הרבה פרטים. בשיח הם קופצים מנושא לנושא, או שוקעים במשהו אחד שמעניין אותם. בפעמים רבות הם מגלים חוסר קשב ומשדרים תחושה של חוסר סבלנות לשיחה. הם מסתדרים מעולה עם ילדים ואנשים גדולים וקטנים מהם, ופחות עם בני גילם. כלל מאפיינים אלו נוטים להציג תופעות המזכירות למי שאינו מכיר סימנים של הפרעת קשב וריכוז או אפילו של הפרעות תקשורת. (Judy Galbraith, M.A)
הורים ומורים למחוננים יתקלו בפער משמעותי בין היכולת הקוגניטיבית של המחונן לבין יכולותיו החברתיות והרגשיות. פער זה נבחן מחקרית, וניכר כי בממוצע סביב גיל 10 מדובר בפער של כשנתיים (היכולת הקוגניטיבית גבוהה מהממוצע והרגשית-חברתית מעט נמוכה ממנו), אך הפער ממשיך וגדל לאורך גיל ההתבגרות, כשהיכולת הקוגניטיבית ממשיכה להיות גבוהה מהממוצע, ואילו הרגשית-חברתית הולכת ומתרחקת מהממוצע כלפי מטה. כך ילד מחונן בן 14 יכול להיות קוגניטיבית בן 16 ורגשית בן 12.
סיטואציות מורכבות היוצרות פערים וציפייה גבוהה מסביבתם של הילדים
אין הסבר ברור לפער, אך ניכר כי מדובר גם ביכולות בחלשות יותר אצל ילדים אלו, וגם בתהליך של תרגול וחיזוק הכלים הקוגניטיביים, תוך הזנחה והשקעה נמוכה יותר בכלים רגשיים וביכולת שיח רגשי אישי ובין אישי. הנטייה לברוח מהרגשי מאפשרת התמודדות בעזרת הכוח הקוגניטיבי (פסיכולוגיה חיובית לפתרון בעיות), ועם זאת מונעת תרגול של כלים נוספים.
הפער בין הקוגניציה ליכולות הרגשיות-חברתיות מייצרות סיטואציות מורכבות. מצד אחד – אנחנו מוצאים את עצמנו משוחחים על פילוסופיה או מדעים ברמה גבוהה ובשיח מרתק, ורגע אחר כך הילדים רבים "כמו תינוקות", או לא מצליחים לייצר משחק. "איך אתה לא מבין ש…?", "איך ילדה חכמה כמוך רבה ככה?", "למה את לא משחקת עם הבנות האחרות?", "מה יש לך לחפש איתם? הם כולם קטנים ממך" – כל המשפטים האלו מדגישים את הקושי ומצביעים על הציפייה השגויה של הסביבה. עולם המבוגרים כולו מצפה מהילד לבגרות המתאימה לרמתו הקוגניטיבית.
מה יכולים וצריכים הורים לעשות סביב הפער הזה? בשלב הראשון חשוב לדעת ולהבין את העניין. חשוב לשים לב שאיננו מעירים על הפער. זה בדיוק המקום לקבלה ואמפתיה, הבנה של יכולותיו וכוחותיו של הילד והיכולת לקבל גם את החלקים הפחות חזקים שלו. מתוך הבנה זו חשוב להבין שהקושי הזה מלווה את הילד בכל מעגלי החיים שלו. החל מקשיים חברתיים בכתה, דרך ציפיות לא מותאמות של מורים או מבוגרים משמעותיים אחרים, ועד ליחסים עם האחים. התפקיד של ההורים הוא להיות פעמים רבות הגורם המתווך, וקול של הילד, להציג, להסביר והגרום לעולם החיצוני לקבל את הילד בדיוק כפי שהוא.
תת הישגיות כתוצאה מפרפקציוניזם ופחד מכישלון:
קושי משמעותי נוסף איתו מתמודדים הילדים הוא קושי מתסכל ומאתגר – "תת הישגיות" (Underachievement) – מחקרים רבים מראים שמחוננים לא מגיעים להישגים גבוהים מהאוכלוסייה הכללית באקדמיה, למשל. מצב זה נובע מגורמים שונים, וכאן נדון בשניים מהם.
הגורם הראשון הוא פרפקציוניזם ופחד מכישלון. מחוננות היא יכולת המוגדרת במספרים. בניגוד לכשרון בישול או יכולת נגינה – יש ציון כל הזמן על המחוננות, והיכולת הלימודית ניתנת להשוואה בכל זמן נתון לכל הסביבה. זה מצב מאיים ומלחיץ. כל כישלון של הילד הוא חזק ומוגדר.
ילדים מחוננים נוטים להיות פרפקציוניסטים. הם יכולים לדמיין תוצר מושלם לתוכנית שלהם, וכל דבר שאינו עומד בציפיות ייתפס ככישלון. החיבור של תחושה זו על רגישות יתר המאפיינת מחוננים מייצרת תחושות קשות סביב סיטואציות שלסביבה יראו חסרות משמעות, ובטח לא סיבה למשבר.
במקביל – לאור ההצלחות הקלות בלימודים בעיקר בכתות היסוד – תלמידים מחוננים לא מתרגלים את היכולת להתמודד עם כישלון (וכך גם ילדים רבים אחרים בימינו, כשישנה נטייה של הורים להגן על הילדים מחוויה של כישלון או ביקורת). השילוב של פחד להתמודד עם כישלון ושל תחושת כישלון המאיימת מאחורי כל פינה, מעמידה את המחונן בסיטואציה שבה לא כדאי לקחת סיכון. מאחר ומה שמקבל ציון הוא ההישג ולא המאמץ – המחונן יבחר אתגרים קלים שיספקו ציונים טובים, ופעמים רבות יבחר לא להשקיע (שכן המחיר של כישלון לאחר שהשקיע גבוה אפילו יותר).
קושי נוסף המתפתח אצל מחוננים הוא המחסור באסטרטגיות למידה אישיות. מחוננים, בניגוד לילד הממוצע, לא צריכים להשקיע וללמוד בכתות היסוד, ולא מפתחים כלים ללמידה. פעמים רבות הם יזדקקו בפעם הראשונה לכלים אלו לקראת בגרויות או באקדמיה. בזמנים אלו פיתוח האסטרטגיות, הכרוך בניסוי וטעיה, כרוך גם במחיר ממשי של פגיעה בציונים שיש להם משמעות.
מה יכולים לעשות הורים לילדים מחוננים?
* דבר ראשון – לא להסליל. תלמידים מחוננים הם מההמוסללים ביותר במערכת, אומנם למקומות שיספקו להם פרנסה, אך לאו דווקא למקומות המעניינים אותם. בכדי לשמר את האושר מהלמידה ולהוריד את הלחץ חשוב קודם כל לאפשר לילד ללכת בעקבות חלומותיו.
* חשוב להיות אמפתיים לתחושות של הילד. פעמים רבות הילד חוזר הביתה עם תחושה של כישלון קשה לאחר שקיבל מעל ל-90 במבחן, אך לא 100, ואפילו ייתכן שיש ילדים שקבלו ציון גבוה משלו. התגובה הטבעית של כולנו תהיה לחייך ואולי אף לצחוק מהסיטואציה, אך תגובה מותאמת תהיה לשקף: "אני רואה שאתה מתוסכל מהציון הזה". מכאן אפשר לנרמל, להסביר שזה בסדר או לחשוב ביחד מה יכול לעבוד טוב יותר – מתוך חוויה של אמפתיה.
* חשוב לאתגר את הילדים בתחומי העשרה שונים, שיהוו קושי לצד חוויות הצלחה, ויתנו מקום לילד להיכשל כישלונות מוגנים וללמוד להתמודד איתם. חוויות כישלון הן אמצעי בונה חשוב, ועולם החוגים והספורט הם כר פורה לחוויות אלו. ההתמודדות הזו צריכה להיות מלווה באמפתיה, שיקוף של הרגש ("אני רואה שאתה עצוב/ כועס/ מתוסכל/ לחוץ").
* חשוב לעזור לילד לפתח אסטרטגיות למידה, על ידי חיפוש של אתגר קוגניטיבי. אתגר כזה יכול להיות משימה בבית (אפילו תכנון של טיול משפחתי), משימות מוגברות בבית הספר, עבודת מחקר עצמאית בנושא שמעניין אותו, או למידה במרכז למחוננים שבמקרים רבים שייצר את האתגר הדרוש.
לא פשוט להיות הורים למחוננים, וכמובן שישנם עוד עולמות שלמים של קשיים ועם זאת פעמים רבות ההורה לילד המחונן מתמודד עם הקשיים בבדידות רבה – כי המסר מסביב הוא שאלו "צרות של עשירים". לעיתים בתוך הקושי חשוב להיעזר בגורמי המקצוע (גם דרך מרכזי המחוננים), וגם למצוא שותפים לקושי. וכמובן לזכור – שיש לילד כוחות קסומים – רק צריך לעזור ולכוון אותם להצלחות גדולות.
שיתוף באמצעות:
כל הזכויות שמורות למכללת עידן ההורות
"תנו לישון בשקט " הינו ספר הדרכה להקניית הרגלי שינה נכונים ובריאים לילדים בגילאים 0-6. הספר מאפשר להורים להתמודד עם אתר גידול ילדים בשלל הסוגיות והשאלות המתעוררות בשנים הראשונות לחיי הילד.
